גארי דיוויס שירת כטייס בצבא ארה"ב במהלך מלחמת העולם השניה, ולאחרי הפך לפעיל מפורסם למען אזרחות עולמית. מתוך הכאב האישי על נפילת אחיו הבכור במלחמה, ומתוך ייסורי המצפון על זוועות המלחמה שהוא עצמו השתתף בהן בהפצצת שכונות אזרחיות בגרמניה, גארי הושפע באופן עמוק מרב-המכר 'אנטומיה של שלום' שהסביר כי על מנת למנוע מלחמות עתידיות יש להקים מדינה פדרלית עולמית שכל בני האדם יהיו אזרחיה. גארי הגיע לפאריז ב- 1948 לפני שנערך בעיר המפגש השלישי של האסיפה הכללית של ארגון האו"ם, וזכה לפרסום נרחב כאשר באופן מופגן ויתר על אזרחותו האמריקאית והכריז על עצמו כאזרח העולם. יחד עם פעילים בולטים נוספים הוא התפרץ  לישיבת האסיפה ויחד הם קראו להקמת ממשלה פדרלית עולמית אמיתית שתהיה שייכת לבני האדם ולא למדינות – פעולתו של גארי עוררה גל עצום של אהדה והזדהות. לאור סירובם של נציגי הממשלות באו"ם להאזין לדרישה, גארי הקים יחד עם אחרים מרכז עצמאי לרישום אזרחי העולם, שקיבל פניות ורשם עד מהרה 750 אלף איש שהכריזו על רצונם להצטרף. בתוקף המנדט שקיבל מהם, גארי הכריז ב- 1953 על הקמת 'ממשלת העולם של אזרחי העולם' ואולם בתוך הדינמיקה של המלחמה הקרה והקיטוב הבין גושי המחריף הכרזתו לא זכתה, למרבה הצער, לאותה התעניינות והתלהבות שבה התקבל הרעיון בסוף שנות הארבעים.

ארגונו של גארי, 'רשות השירות העולמית', ממשיכה עד היום לקבל פניות ממי שמעוניינים להיות 'אזרחי העולם' ואף מפיקה מסמכים כמו תעודות זהות ודרכונים. למרות שדרכונים אינם מוכרים באופן רשמי על ידי ממשלות העולם, במקרים רבים פקידי גבול החתימו אותם בפועל. פעילי הארגון משתמשים בתעודות הזהות הללו כדי להביע באופן הצהרתי את הזדהותם עם רעיון האזרחות העולמית וכדי לקדם את הפצת הרעיון.

ב -1976 ביקר גארי דייוויס בישראל-פלשתין, ולאחר מכן פרסם את רשמיו מהמסע בחוברת "אזרח העולם בארץ הקודש". החוברת מציעה לקורא הזדמנות לחשוב על המתחים והסכסוכים המקומיים מנקודת מבט גלובלית, ומצביעה על הפתרון האנושי הדרוש להשגת שלום בר-קיימא וצודק.

עולם אחד פועלת לפרסום תרגום לעברית ולערבית של החוברת החשובה הזאת.